<h1>העיטור — שער ראשון הכשר הבשר ח"א</h1>
<h2>דף ד:</h2>
גרסינן (בכתובות) [בכריתות (כ' ע"ב)] דם שחיטה בבהמה ובחיה [ובעוף] בין טמאה בין טהורה בין נחירה בין עקירה דם הקזה דם שהנפש יוצאה בה חייב עליו דם טחול דם הלב דם ביצים דם חגבים דם דגים דם התמצית אין חייבין עליו. ודם השליל קי"ל כר' יוחנן לדברי המתיר בחלבו אוסר בדמו ודם השליל בן ח' חי או בן ט' מת אסור כדתנן בחולין [ע"ד ע"ב] השוחט את הבהמה ומצא בה בן ח' חי או בן ט' מת קורעו ומוציא את דמו. וגרסינן התם [כ"א ע"ב] דם הכליות ודם האיברים הרי אלו בל"ת ונ"ל [—ונפקא ליה] בפ"ק דכריתות [ד' ע"ב] מקראי דאמר רבא חמשה לאוין האמורין בתורה בדם אחד לדם חולין ואחד לדם קדשים ואחד לחיה ולעוף וכו'.
<h2>דף כ:</h2>
גרסינן (בכתובות) [בכריתות (כ' ע"ב)] דם שחיטה בבהמה ובחיה [ובעוף] בין טמאה בין טהורה בין נחירה בין עקירה דם הקזה דם שהנפש יוצאה בה חייב עליו דם טחול דם הלב דם ביצים דם חגבים דם דגים דם התמצית אין חייבין עליו. ודם השליל קי"ל כר' יוחנן לדברי המתיר בחלבו אוסר בדמו ודם השליל בן ח' חי או בן ט' מת אסור כדתנן בחולין [ע"ד ע"ב] השוחט את הבהמה ומצא בה בן ח' חי או בן ט' מת קורעו ומוציא את דמו. וגרסינן התם [כ"א ע"ב] דם הכליות ודם האיברים הרי אלו בל"ת ונ"ל [—ונפקא ליה] בפ"ק דכריתות [ד' ע"ב] מקראי דאמר רבא חמשה לאוין האמורין בתורה בדם אחד לדם חולין ואחד לדם קדשים ואחד לחיה ולעוף וכו'.
<h2>דף כב.</h2>
והלב עצמו קורעו לאחר בישולו ומותר. תנן התם בכריתות [כ"ב ע"א] הלב קורעו ומוציא את דמו ואר"ז ל"ש אלא בשל עוף שאין עוף שיש בו כזית. אבל של בהמה חייב כרת מיתיבי דם הטחול ודם לב (ע"ז) [הר"ז] בל"ת ההוא דאתיא ליה מעלמא. כי אמר מר דם דגופיה (ואי דם דיליה ומשני) ואי דאתי מעלמא היינו דם האיברים כו' ומעלמא מהיכא אתי. אר"ז בשעת יציאת נשמה מישרף שריף. ובנ"א איפכא גרסינן.
